החלטה בתיק בש"פ 6166/13

1.             לפני עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).

           להלן יפורטו בתמציתיות הנתונים הנדרשים להכרעה בעתירה.

תמצית העובדות הנדרשות להכרעה

2.             כנגד העותר, שהוא עורך-דין במקצועו, הוגש בתאריך 04.07.2013 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת ב-ת"פ 8935-07-13 (כתב האישום תוקן תיקון טכני בתאריך 07.07.2013).

           בגדרי כתב האישום המתוקן שישה אישומים: ארבעה מהאישומים עוסקים בקשירת קשר לביצוע הברחה ובהברחה של טלפונים סלולאריים לתוך בתי-כלא ישראליים - לידיהם של אסירים, המשתייכים, על פי כתב האישום, לארגוני טרור (להלן: האסירים הביטחוניים). במסגרת האישומים הראשון, השלישי, והרביעי הואשם המבקש בהעברת מכשירים סלולאריים באופן ישיר לידי האסירים הבטחוניים. לפיכך, במסגרת תיאור המעשים המיוחסים לעותר באותם אישומים הוצגו הפרטים הבאים: פרטיו של האדם איתו קשר העותר את הקשר המיוחס לו במסגרת אותו אישום; אופן קבלת המכשירים הסלולאריים (לרבות זהות האדם ממנו התקבלו המכשירים) וכן פרטיו של האסיר, שקיבל על פי הנטען, את הטלפון הסלולארי.

           במסגרת האישום השני, בו נטען כי העותר ביקש להעביר את הטלפונים הסלולאריים ליעדיהם הסופיים באמצעות אסיר אחר, אשר שימש בעצמו כשליח - נמסרו בנוסף גם פרטיהם של האסירים אליהם הטלפונים היו מיועדים להגיע בסופו של דבר.

           במסגרת שני האישומים הנוספים (אישומים 5 ו-6), העוסקים רק בקשירת קשר להברחת טלפונים סלולאריים לאסירים המשתייכים על פי הנטען לארגוני טרור, מוצגים פרטיהם של הקושרים.

           כפי שעולה מכתב האישום, זהותם של האסירים אליהם הועברו (או היו אמורים להיות מועברים) המכשירים הסלולאריים - היא אשר מקנה לכל מעשי ההברחה הנ"ל (ולקשירת הקשר לאותם מעשי הברחה) את האופי המיוחס להם כמעשים התומכים בפעילות טרור ואת החומרה הבאה לידי ביטוי בסעיפי האישום המיוחסים לעותר בכתב האישום.

במסגרת ארבעת האישומים הראשונים, העותר הואשם איפוא בביצוע העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)); מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (עבירה לפי סעיף 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה)); איסור פעולה ברכוש למטרות טרור (עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005); תמיכה בארגון טרוריסטי (עבירה לפי סעיף 4(ו) לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948) ו-איסור הכנסת חפץ אסור (עבירה לפי סעיפים 41+52 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971). במסגרת האישומים 5 ו-6 העותר הואשם בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין).

3.             בתאריך 28.09.2013 הוצאה תעודת חיסיון (לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות), החתומה בידי שר הביטחון (להלן: תעודת החיסיון) בהקשר לתיק.

על-פי תעודת החיסיון הוחסו הפרטים הבאים:

"1.   מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי, לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.

2.    א.       שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה.

ב.       אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.

3.    תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם.

4.    החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי".

          מכאן העתירה שבפני לגילוי הראיות החסויות.

טענות הצדדים ומהלך הדיון בעתירה

4.             בגדרי העתירה שהגיש, ובמהלך הדיון שנערך בפני, הציג בא-כח העותר את קו ההגנה המרכזי בו הוא מתכוון לנקוט במסגרת ההליך העיקרי ואת ההשלכות של קו הגנה זה על העתירה שלפני. להלן אתאר טענותיו בתמצית: